תשעים שנה חלפו מאז שהכול החל, כאשר קבוצת נשים יהודיות מארצות הברית, בראשן בתיה גוטספלד, ייסדה ארגון קטן בעל חזון ענק, שהפך ברבות השנים לרשת חינוך עוצמתית, מהמובילות בארץ ובעולם.
רשת אמי"ת מונה כיום כמאה בתי חינוך לתורה, למדע ולטכנולוגיה, מהם ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וחרדים. הם פרושים בכל רחבי הארץ, ובהם לומדים למעלה מ-30,000 תלמידים בכל הגילאים. למעלה ממאה אלף מבוגרי הרשת משולבים בכל תחומי העשייה במדינת ישראל.
הרעיון לכתוב ספר על תולדות אמי"ת נבע מתוך תחושת הכרת תודה לדור המייסדות, פורצות הדרך, ולכל העוסקים בפיתוח הרשת במשך השנים. הכוונה היא שהספר יהווה נדבך חשוב בתהליך חינוכו של הדור הצעיר, דור ההמשך, ויסייע לשילובו בשרשרת הדורות של האומה.
הספר מביא את סיפורן של "נשי מזרחי באמריקה", כיום ארגון אמי"ת, מהקמתו ועד היום. האידיאולוגיה של אמי"ת מדגישה לאורך השנים את הצורך לתת מענה לבעיות השעה של עם ישראל בארץ ישראל. הספר עוסק בסיפור קליטתם של ילדים מרחבי העולם בגלי העליות השונות, לפני קום המדינה ולאחריה; בהקמת בתי צעירות מזרחי, בתי חלוצות וכפרי ילדים ונוער; במתן מענה לצו השעה בשנות השבעים בהליכה לפריפריה ובהכשרת ילדי העולים למקצועות מתוך אורח חיים דתי בתוך הקהילה; במתן מענה לאתגרים הטכנולוגיים של שנות השמונים והתשעים; בפיתוח הלימודים הטכנולוגיים מתוך שאיפה למצוינות; בהבאת האידיאולוגיה של הציונות הדתית המתונה שמהווה גשר לבסיס חינוכי; במעבר האידיאולוגי והיישומי מבית ספר לבית חינוך; בהדגשת החינוך לערכים; בהקמת מדרשות לבנות ישראליות ומדרשות לבנות מחו"ל, ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות; במחויבות חברתית לקהילה; בפנייה לכלל עם ישראל בהצטרפות בתי ספר חילוניים וחרדים; ולסיום – בחזון ובמבט לעתיד.