נערה באושוויץ / ידיעות ספרים
ספר שנכתב על ידי אם ובת - שרה ליבוביץ ניצולת השואה ובתה אתי אלבוים.
"קשה לאדם להאמין ששולחים אותו למוות על לא עוול בכפו וללא סיבה הגיונית. מוח האדם אינו יכול לתפוס זאת.
זהו אולי ההסבר לכך שלמרות המסע המטלטל ברכבת היתה בנו תקווה והיינו אופטימיים." (שרה ליבוביץ, עמ' 17).
כיצד מצליחה נערה בודדה לשרוד את התופת של אושוויץ?
האם ערכים כמו אומץ, אמונה ועזרה לזולת שלאורם התחנכה היו עשויים להצילה, ובכלל – האם היו אסירי המחנות מסוגלים לשמור על צלם אנוש גם במקום חסר אנושיות?
שרה ליבוביץ, ילידת צ'כוסלובקיה, שרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו בהיותה בת 16 ונותרה יחידה מכל משפחתה. הספר מקפל בתוכו את השואה והתקומה, הפרטי והכללי, מהעלייה לרכבות ועד העלייה לארץ ישראל; ובתווך – אושוויץ, גיהינום מעשה ידי בני אדם.
הסיפור מסופר בשני קולות: זה של שרה ליבוביץ ניצולת אושוויץ, וזה של בתה, אתי אלבוים, המביאה את קולם של בני הדור השני לשואה. שני הקולות האלה נשזרים ברקמה אחת של כאב, זיכרון, עוצמה והנצחה. הדור הראשון שרד על מנת להעיד ולספר את האמת על מה שהיה. הדור השני מתגייס על מנת לקיים את הבטחתו – לְעולם לא ניתן לָעולם לשכוח!
זהו סיפורה של נערה אחת בת 16. זהו סיפורו של העם היהודי. זהו סיפורה של האנושות.
הספר תורגם לאנגלית וניתן לרכוש אותו באמזון:
https://www.amazon.com/One-Girl-Auschwitz-Holocaust-Survival-ebook/dp/B08RDP1SP2
תגובות קוראים:
"קראתי אותו בתוך שעתיים וקצת, בנשימה עצורה. מרגש, כואב, עצוב, יפה ואופטימי. לא יכולתי להפסיק לקרוא". לימור גריזים-מגן.
"הספר מרגש. התנאים הנוראיים באושוויץ מתוארים ללא כחל ושרק, ולמרות שאין דרך להבין מה היה שם בלי להיות שם, תיאוריה של שרה מאפשרים לבנות עוד נדבך בהבנה שיש לנו. הספר כתוב בצורה פשוטה ובהירה. שרה ליבוביץ, לאחר שסיפרה את קורותיה למשפחתה, הקדישה את זמנה להיות אשת עדות, ולה ניסיון עשיר בהרצאות בפני בני נוער ובליווי משלחות לפולין. התוצאה ניכרת בספר, שמתאים במיוחד לקהל הצעיר בגילאי תיכון. הספר מומלץ לכולם ומהווה מסמך חשוב בזיכרון השואה. המלצה מיוחדת היא לקריאת הספר לקראת או לאחר יציאת בני נוער ומבוגרים למשלחת בפולין". גדי איידלהייט.
"לא עזבתי אותו לרגע. הקריאה בו הייתה מרתקת ושובה לב - בקשר בין האם והבת - ההווה וההיסטוריה ואחרי כל כך הרבה ספרי שואה שקראתי, שאלתי את עצמי - למה כל כך נאחזתי בספר ולא הפסקתי לקראו - הוא כתוב מאוד עדין וחותך בין דורות ולא מסתיר את הכאב, אך מעביר אותו בצורה מעוררת גאווה. נשקפת ממנו אמא ייחודית ובת אמיצה וההיפך!! פרופ' רות לין, אוניברסיטת חיפה.
